כה תמוז

[כב] במנחה לובשים טלית בברכה, וכן מניחים תפילין בברכה. [ונראה לי שיש לדלג פיטום הקטורת, כמו בשחרית. כי כל היום אסור בתלמוד תורה{נא}. אעפ"י שהמנהג לאמרו]. וסדר התפילה וקריאת התורה וההפטרה, מפורש בסידורים{נב}. וזמן חליצת התפילין עיין לעיל סימן ק"ב סעיף י'. ונוהגים לברך על הלבנה במוצאי תשעה באב (כי אז נולד משיח בן דוד, ומבשרין לישראל וללבנה שעתידים להתחדש) מיד אחרי ערבית, ואעפ"י שעדיין לא טעמו כלום{נג}:

[כג] במוצאי תשעה באב, מותר לפי הדין לאכול בשר ולשתות יין, וכל שכן לכבס ולהסתפר או לרחוץ בחמין, ושאר הדברים האסורים בשבוע שחל בו ת"ב{נד}. וכן המנהג פשוט אצלינו שאוכלין אז אפילו בשר בהמה{נה}. ויש פוסקים שכתבו שמנהג כָּשֵׁר שלא לאכול בשר ולשתות יין עד סוף יום עשירי, כי אם בסעודת מצוה. מפני שבתשעה באב לעת ערב הציתו בהיכל את האש, והיה הולך ודולק כל יום העשירי עד שקיעת החמה. ומה שלא קבעו את התענית ליום העשירי, אף שרובו של היכל נשרף בו, מפני שתחילת הפורענות חמיר טפי{נו}. ויש מחמירין בזה רק עד חצות יום העשירי{נז}: 

[א] תשעה באב שחל ביום ראשון, או אפילו חל בשבת ונדחה ליום ראשון, אין איסור כיבוס בשבוע שלפניו [ובפרט יש להקל במכובס מקודם], וכן אין צריך לימנע מרחיצה בחמין, מאחר שלא חל בו ת"ב. והוא הדין שמותר להסתפר, להנוהגין שלא לימנע אלא בשבוע שחל בו ת"ב, כדלעיל סימן ק"ג סעיף ג'. אבל להנוהגין לימנע כבר מי"ז בתמוז, ברור שאסור{א}:

[ב] תשעה באב שחל ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר לאכול בשר ולשתות יין גם בסעודה שלישית שלאחר מנחה, שהיא סעודה המפסקת. ויש אומרים דמכל מקום לא ישב אז בסעודת חברים. אבל מותר לאכול עם בני־ביתו, ויכול לברך בזימון. וצריך להפסיק מבעוד יום, כי בזמן בין־השמשות אסור לאכול ולשתות, וכן שאר דברים האסורים בתשעה באב{ב}. ואין פושטים בגדי שבת מבעוד יום, עד בין־השמשות. ואחרי צאת הכוכבים, הולכים לבית־הכנסת במנעל המותר בתשעה באב{ג}, ועיין לקמן סעיף ה':

[ג]כשחל ערב תשעה באב בשבת, או שחל ת"ב בשבת ונדחה, מנהגינו שלומדים כדרכן בשאר שבתות{ד}: