יום ה' שבוע פרשת ראה

[יב] ברכת־המזון מנהגינו שאומר הרב בלא כוס (עיין לעיל חלק אורח־חיים סימן ל"ג סעיף א'), כדי למעט בשמחה{מה}. ונוסח הזימון, נברך (לאלהינו) מנחם אבלים שאכלנו משלו. ועונים ברוך (אלהינו) מנחם אבלים שאכלנו משלו ובטובו חיינו{מו}. וברכה רביעית אומר בנוסח זה, המלך החי הטוב והמטיב, אל אמת וכו' תיכלה הרעה הזאת וכו' בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. וחוזר ג"פ תיכלה הרעה וכו' אלא שבפעם שלישית מסיים לחיים ולשלום ואמרו אמן{מז}. ורבים נוהגים לסיים בפעם שנייה, ברחמי שמיא ואמרו אמן{מח}. וממשיך הרחמן וכו' ואינו מאריך להוסיף בקשות הרחמן כבשאר ימים, וכן אינו אומר ברכת האורח{מט}. [והאבל עצמו ג"כ אומר הברכה בנוסח זה, כגון שאין שם אפילו שלושה לזימון, או אפילו כשיש שלושה אלא שהוא המברך{נ}. ואם אין האבל נמצא עם המנחמים, אין לומר נוסח זה{נא}]. ורבים נוהגים להוסיף בברכה שלישית, נחם י"י אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלם ואת האבלים המתאבלים באבל הזה וכו' וחותם ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונֵה ירושלם{נב}. אחרי ברכת המזון, יש נוהגים לומר אלהים ינחם אבלים, ומשיבים שאר המנחמים אלהים ינחם אבלים, והאבלים עונים אמן. ויש שנוהגים לומר כולם יחד ג' פעמים אלהים ינחם אבלים, והאבלים עונים אמן. ואח"כ יש נוהגים לומר השכבה, ר' חנניא בן עקשיא, והאבל אומר קדיש דרבנן{נג}:

[יג] יש שנהגו להוסיף לאכול יחד עם האבלים קודם סעודת הצהרים והערב, פירות ומיני קליות, ויין או יין־שרף, במשך כשעה אחת. ובכוס יין הראשון ששותים, מברכים בורא פרי הגפן. ומכאן ואילך קודם כל כוס ששותים המנחמים, מקדים השותה לומר, אלהים ינחם אבלים, וכולם עונים כמותו, והאבלים עונים אמן. והאבל מכוס שני אומר קודם ששותה, בעל הגמול ישלם לכם גמול טוב. והם משיבים, השם ינחמכם (ואם הוא אבל יחיד, ינחמך) נחמה שלימה. ובֵינֵי בֵינֵי דורשים התלמידי חכמים בדברי תורה מעין המאורע{נד}:

[יד] בכל ההשכבות שאומרים בבית האבלים, יש מקומות נוהגים שכל הקהל עומדים לכבודו, ויש נוהגים שרק האומר את ההשכבה עומד, וכולם נשארים מִיּוֹשֵׁב{נה}. ולעולם מזכירים שמו ושם אביו ולא אמו, ואפילו באשה שמה ושם אביה כגון יוכבד בת לוי{נו}. ועל קטן פחות מבן י"ג שנה, אין אומרים השכבה{נז}: