חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

תיבת נח של דורנו – לסיום בין הזמנים

השבוע זכינו כולנו לחזות שוב במחזה המופלא הנראה בימי ר"ח מרחשון בכל אתר ואתר. המראה של בני הישיבות השבים אל היכלי הישיבות הק', רבבות לומדים, הנוטלים עמהם מיטלטליהם ועמוסים בחבילות ובמזוודות, כדי לקבוע מקומם ולשים לילות כימים בלימוד התורה הק' במשך כל חודשי החורף הבעל"ט בין כתלי הישיבה = הינו מראה מרגש, המרנין כל בעל לב.

 

 

בימים האחרונים כבר החלו בני הישיבות הקדושות בכל אתר ואתר להכין עצמם לקראת זמן הלימודים הבעל"ט, עוד בטרם שב להישמע ביתר עוז קול רינה של תורה ברמה בהיכלי הישיבות וכוללי האברכים. האמת היא, כי ההכנה הפנימית ניכרה בהם כל העת, מאז שבו לבתיהם לימי המועדים ולמנוחה קצרה, מתוך הכרה כי ימי "בין הזמנים" אינם אלא הכשרה ל"זמן" החדש הבעל"ט, ומאז ומעולם הקפידו בני התורה על ניצול נכון והולם של ימים אלו, בקדושה ובטהרה, שכן, כאמור, כל ההתייחסות ל"בין הזמנים" היא כאל הפסקה קצרה לצורך מנוחה, כאשר כל החושים עדיין אחוזים ברצף ההתעלות הרוחנית.

 

 

כל יהודי מאמין מעריך ומעריץ בכל נפשו ומאודו את אותם רבבות גיבורי החיל, בני התורה המסולאים בפז, אשר שבים עתה, אחרי ימי מנוחה קצרים, אל היכלי הישיבות הקדושות. זאת מתוך ההכרה העמוקה, שאותם בני עליה, שמקדישים את חייהם לעמל התורה, מלבד העובדה שכל אחד מהם מקיים חובתו בעולמו, הרי הם גם צורך הכלל כולו. עלייתם הרוחנית איננה עניינם הפרטי, שכן כל העולם כולו מתקיים בזכותם, ולפיכך להיות שייך לאלו שבזכות הבל פיהם העולם מתקיים, זו זכות עצומה שקשה לתאר במילים. במיוחד כאשר, לדאבוננו, מרבית יהודי העולם אינם נמנים בין יחידי סגולה אלו.

 

 

אלא שלדאבון לב, ישנם עדיין כאלה שעינם צרה בפריחת היכלי התורה והם מבקשים ללא הרף לצמצם את מספר בני הישיבות. במדור "מיגוון" הנדפס בגליון זה מובא, כי אותם גורמים עויינים אף מנסים להשמיע דברם ולקבל בימה ופתחון - פה בפרסומים של גורמים מסחריים דתיים, כאשר אחד "השבועונים" העניק לאחרונה בימה לרמטכ"ל שהתבטא: "בהסדר דחיית השירות יש כיום עשרה אחוז מחייבי הגיוס, וזה המון... צריך לעשות בדיקה מחדש אם כל מי שכיום כלולים בהסדר דחיית השירות אכן צריכים להיות במסגרתו". )וכפי שציין בהקשר לכך עתונאי חילוני, כי "השבועונים" רושמים בכל פעם "פריצות דרך" ו"תקדימים מרתקים" = "אבל הראיון הזה, המאפשר ביקורת על הסדר דחיית השירות, הוא ללא ספק נקודת ציון"...(.

 

 

כאשר נשמעים שוב דברי הבל מכאיבים על "המספר המוגזם של בני הישיבות", ואף מבקשים להסתייע בגורמים משולי המחנה כדי לקבל לגיטימציה מסוימת לדבריהם, בעצם מתן הזכות והרשות להשמיעם ב"ראיון מכובד" = מן הראוי להזכיר כמה אמיתות יסוד, שכדברי בעל "מסילת ישרים" בהקדמתו, חובה לשננן ולהזכירן, על אף שהדברים ברורים ופשוטים לכל בר בי רב דחד יומא.

 

 

מרן הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל בספרו על התורה "ברכת פרץ", )פרשת ויצא(, כותב על החשיבות המיוחדת של הישיבות בדורנו, ומדבריו עולה כי מלבד החובה לעמול בתורה כל ימות האדם, ובפרט בשנות הבחרות, יש לראות בישיבות גם "תיבת נח" של תקופתנו, והדרך היחידה לשרוד במצב של "ותשחת הארץ", כאשר "השחית כל בשר את דרכו", הינה רק ב"תיבת נח" זו.

 

מן הראוי להביא את הדברים בהרחבה, שכן אחד הקיטרוגים הנפוצים על עולם הישיבות בדורנו הוא, שכיום ניכר גידול עצום בלעה"ר במספר בני הישיבות, יותר מבעבר. מרן בעל "קהילות יעקב" מבאר בדבריו היסודיים, כי אכן בדורנו יש צורך מיוחד בישיבות, כאמצעי היחיד לשמירת היהדות בטהרתה.

 

הוא מקדים להביא מה שביארו את לשון הפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", כי ישנם אנשים היוצאים ממקום רק לצורך נסיעתם למקום אחר, וישנם כאלה שעיקר מטרתם לעזוב ולהימלט מהמקום בו היו, וההתקבצות אל היכלי הישיבות הקדושות היא כדבר שיש בו צורך גם ב"ויצא" וגם ב"וילך".

 

ועל כך כותב מרן ה"קהילות יעקב": "וכזאת י"ל בזמננו, כי לפנים בישראל כשבתי ישראל היו מיוסדים ע"פ שמירת התורה וכל הסביבה היתה ספוגה אהבת התורה, אז גם מי שלא נסע ללמוד בישיבה והיה יוצא מנערותו לעסוק באיזו פרנסה, היה נשאר עכ"פ יהודי שומר תורה ומחובר לטהור. והנה גם אז היתה חובה לחנך את בני הנעורים בלימוד התורה בשנות הבחרות והשחרות, מפאת עצם חיוב לימוד התורה אצל רב מובהק וכו', ויהי זה בבחינת 'וילך', אבל כהיום אשר הפרוץ מרובה מכל צד, ומי שאינו לומד בישיבה מצבו מסוכן ועלול מאוד שלא ישאר אצלו ח"ו אפילו משהו מיהדות, והאורבים על נפשות בנ"י להדיחם ר"ל רבו מכל צד )אוי לנו שהגענו למצב נורא כזה, השי"ת יצילנו מידם(, ובמצב פרוע ומסוכן כזה הרי אפילו אילו ידע ברור שח"ו לא יצליח בתורה בישיבה, היתה החובה להיות בכל ימי הנערות בתוך כותלי הישיבה למען הינצל מפגעי הזמן האורבים על יהדותו ר"ל - ונמצא שהיציאה מסביבה של חולין זהו כבר תכלית לעצמו. אכן גם התכלית השניה לספוג תורה ויר"ש ולהיות באמת ת"ח מצויין יכול להשיג בהישיבה, אם רק יתמיד בלימודו. ויש בהליכתו לישיבה משום 'ויצא' ומשום 'וילך'".

 

יש לציין, כי מרן זצוק"ל מוסיף וכותב בענין זה גם בספרו "חיי עולם" )חלק ב', פרק י"ב( כאשר הוא מתייחס לדרך הלימוד, ובתוך הדברים מציין, שיש לזכור כי לימוד התורה בישיבה בזמננו, אינו מיועד רק עבור היחידים שיזכו לגדול כתלמידי חכמים מופלגים, אלא הוא חיוני לכל אחד, כאמצעי יחיד לשמירת יהדותו. וכך כתב: 1"הן לא כימים הראשונים הדורות שלנו, כי מלפנים גם הנער שהוציאו אותו משחר טל ילדותו לאומנות וכיו"ב, היה נשאר עכ"פ יהודי נאמן לד' ושומר תורה"ק, כי כל הסביבה היתה ספוגה אמונה ושמירת התורה. אבל דור יתום הזה אשר בעוה"ר מחוץ תשכל חרב באפיקורסות ר"ל והרחוב מגרה בכל מיני גירויים שלא היתה מימות עולם, הנער שלא יעסוק בתורה בצעירותו, קרוב לודאי שייצא ר"ל לתרבות רעה ולאפיקורסות, ד' ישמרנו[email protected] הלא דין זמננו כדין שעת גזרת השמד ר"ל, אשר אנו מחוייבים לצאת במסירות נפש ולהפקיר את הכל בשביל שלא ייצא מהדת ר"ל. ועוגן ההצלה הוא במקום תורה, בין כותלי בית המדרש. @4וההצלחה הזאת שמשיגים בישיבה להיות נשאר יהודי מאמין בד' ושומר תורתו, הרי מצליח הבלתי כשרון כהבעל כשרון ולפעמים יותר מהבעל כשרון".

 

הנה כי כן, הדברים מפורשים שדין תקופתנו כדין שעת גזירת השמד, שבה יש ללחום במסירות נפש כדי לשמור על יהדותו של כל נער בישראל, ועוגן ההצלה הוא רק בישיבות.

 

הרחוקים משמירת תורה ומצוות, שתמהים מדוע עולם התורה מתנגד בכל התוקף מזה עשרות בשנים לכל דיון בהצעות של "צמצום מספר תלמידי הישיבות", אינם מצליחים לרדת לעומק הדבר. הם מתקשים להבין על מה הסערה, שהרי לטענתם אינם מבקשים למנוע כליל את לימוד התורה, הם מוכנים לאפשר ל"קומץ עילויים", כלשונם, להמשיך וללמוד, כי לדעתם די בכמה מאות לומדים כמספר שהיה בקום המדינה, וכל רצונם "רק להטיל מכסות מוגדרות ולצמצם את הגידול המואץ במספרם של תלמידי הישיבות". אך אם יפנימו לתודעתם את ההכרה שלימוד התורה הוא הלב המזרים דם וחיות לכל איברי הגוף של עם ישראל וכי סוגיות הש"ס הן הן פעימות הלב הפועמות בעת ובעונה אחת בכל היכלי התורה, יבינו שכל נגיעה קלה והתקרבות לעורקי הלב, מחרידה היא עד מאוד, שהרי באיבר שהנשמה תלויה בו עסקינן.

 

גם אם אותם רחוקים אינם מבינים זאת, עליהם לדעת שכך חשים לומדי התורה בכל נפשם ומאודם. וכפי שכבר נכתב בעבר פעמים רבות, אם חלילה יגזרו גזירת גיוס על בני הישיבות, לא נירתע מלעזוב את הארץ ברבבותינו כדי לאפשר את קיום התורה - כפי שהכריז רבינו הגדול מרן האבי עזרי זצוק"ל.

 

 

אך בס"ד זממם לא יעלה בידם. למרות כל הגזירות הכלכליות וההתנכלויות לשוקדים על תלמודם, ניכרת פריחה עצומה, בלעה"ר, של מוסדות התורה. ישיבות גדולות וישיבות לצעירים נפתחות בכל אתר ואתר, שכן הגידול המבורך של עולם התורה, כ"י, מצריך פתיחת ישיבות חדשות ונוספות, וכך ספסלי בית המדרש מתרבים והולכים. ושוב חוזים משנאי התורה בעיניים כלות, כי מזימתם של עוקרי היהדות, המבקשים לעקור תורה ולהחריב את הישיבות ח"ו  לא עלתה בידם. הם אומרים "פן ירבה", ורוח הקודש עונה כנגדם: "כן ירבה"!

 

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד